הספדים – Eulogies
געגוע... כבר ארבע שנים שאני מתגעגע... מתגעגע אליך אמא יקרה שלי. מתגעגע אליך ולעוד המון דברים קטנים וגדולים: געגוע למה שהיה ולעולם לא יחזור... געגוע לרגעים שרציתי להגיד מצטער אם אכזבתי או פגעתי ולא העזתי לומר דבר... געגוע לבכי ולדמעות של כל אותן השנים שקדמו שתמיד ידעתי שלמרות הכל בסופן יבוא חיבוק ונשיקה ועכשיו כבר לא. געגוע לדברים השמחים והמאושרים שרציתי לחלוק ולספר.... געגוע לעדכונים לגביי כולם... מי אמר מה למי ובאיזה הקשר ... געגוע לשמחה ולאהבה הגדולה של אמא שמחבקת ודואגת ולפעמים גם קצת חונקת גם לזה מתגעגים... געגוע לציפורניים המושלמות... געגוע לכיככוך גרונך בכל פעם שבאת להוציא משפט... געגוע למבט ולחיוך הגדול אותו ירשתי לשמחתי, ובמיוחד לעיניים הענקיות שידעו להגיד את הכל אך גם לקרוא ולדעת על מה מדובר מבלי שאצטרך להגיד דבר. געגוע של שנים הוא לא געגוע של יום או יומיים ... וכל הזמן הגעגוע משתנה אם זה כי אני גדל ומתבגר... או שפשוט מבין יותר ויותר כי כל מה שנשאר לי ממך זה רק הגעגוע לכל אותם הרגעים הטובים השמחים הכואבים והעצובים... געגוע לזכרון ולפחד מהשכחה. אמא שלי כבר ארבע שנים שהגעגוע הולך וגדל וכל יום ויום שעוברים אני תוהה עד כמה אפשר להתגעגע... האם יש לזה סוף?
ההספד של גיל באזכרה, 4 שנים לפטירתה
דברי הספד נוספים שנשאו משפחתה וחבריה של מינה:
הספד יוני 2015
הספד גיל- אזכרה 6 שנים
הספד של אבא באזכרה, חמש שנים לפטירתה
ההספד של גיל, במלאת 5 שנים למותה של מינה
ההספד של סבא אריה בלוויה
ההספד של איל בלוויה
ההספד של תמי כבירי בלוויה
החברות הקרובות
ההספד של איל בגילוי מצבה
ההספד של אבא בגילוי מצבה
ההספד של אלה בגילוי מצבה
החברות הקרובות
הספד צביקה במלאת שנתיים
הספד ניקול
הספד חנה לדרמן
הספד חניתה
הספד של לאה פופלין לאחר השבעה
הספד חניתה, במלאת 5 שנים למותה של מינה